סופ"ש חורפי מושלם בכפר בדואי בגליל

והפעם, הבת שלי יובל, בת 8.5 ביקשה להצטרף לפוסט ולכתוב בעצמה את הפתיח:

שלום אני יובל הבת של ספי כבר שמעתם שאנחנו משפחה שמטיילת  בקמפינג שהיה לנו בצפון לי היה מאוד כיף ועכשיו אני יספר על המקום: למקום קוראים שבט אחים יש שם 2 כלבים: צ'יק וצ'אק יש שם גם עיזה וסוס וחמור ותוכים, אני ממליצה לכם לנסוע לשם כי יש שם נוף מהמם וזה מקום ממש מקסים

אז קצת בהרחבה על פוסט שעלה ספונטני בדף של הבלוג וגרף הרבה תגובות חמות

בשיטוטים שלי באינטרנט נתקלתי בתמונה של אח בוערת (זו שמופיעה בתחילת הפוסט) וזה עשה לי חשק לארגן סופ"ש חורפי עם חברים בצפון. הזמנתי לנו מקום בחאן שבט אחים של אירית ויזהר בכפר הבדואי כעבייה – טאבאש בגליל. ממליצה לקרוא את הפתיח של הדף שלהם ולהבין מה הביא אותם להתיישב דווקא שם ומה עוד מכיל המקום.

בשישי אחרי ביי"ס אספנו את הילדים ונסענו צפונה. הנסיעה, התברר, אורכת שעה ורבע בלבד ולכן החלטנו לטייל בדרך ולהגיע לגן לאומי בית שערים. אני מודה שלא ידעתי כלום על המקום וכשהגעתי נדהמתי. התמונות מדברות בעד עצמן. המקום קסום ולא הפריע לנו אפילו שטפטף גשם לכל אורך השהות שלנו שם. נשארנו ממש עד הסגירה והיינו כמעט לבד במקום. הצטיידנו בחוברת "פקח צעיר" ויצאנו לחקור את המערות הרבות במקום והמסלולים היפהפיים.

חשיבותה, ערכה ופרסומה של בית שערים באו לה משום שהייתה מקום מושבו של רב גדול – רבי יהודה נשיא – שהיה המנהיג הדתי, הרוחני והמדיני של העם היהודי בתקופה ההיא, ובה ערך את המשנה. רבי יהודה נשיא ביקש להיקבר בבית שערים, וקברו הוכן עוד בימי חייו. סיפורה של העיר מקפל בתוכו את סיפור היישוב היהודי באותה תקופה, את סיפורם של אנשיו, מעשיהם ואמונתם הגדולה.

משם המשכנו לחאן עצמו בנסיעה של 14 דקות. הגשם התחזק והגענו בדיוק בזמן למבנה האבן שבו כבר דלק האח, מזרנים היו מסודרים על הרצפה ללינה משותפת ומצאנו שלא חסר לנו שם כלום. מטבח מאובזר לגמרי, עד לרמת צלחות וסכו"ם, סלון, מזרנים, כריות ואפילו פינת קריאה עם ספרים (אופטימי כשבאים עם בני 8-9 מלאי אנרגיה)

חיממנו לילדים ארוחת צהרים שהבאנו מהבית, והם יצאו לחקור את החצר. הם שמחו לגלות פינת חי קטנה, תרנגולים, עיזה בהריון, כלבי הבית, גינת ירק שבעלי המקום מטפחים והרבה פינות חמד, מקום למדורה, נדנדה, עצי פרי…

לארוחת ערב הזמנו דרך אירית ארוחה שהגיעה אלינו למקום מקייטרינג מקומי והיתה מצויינת. עופות בגריל (מטפונה), אורז בתיבול שונה, סלטים… הספיק לנו גם לצהרי המחרת. לילדים הבאנו אוכל מהבית שהם אוהבים ורגילים לאכול.

מכיון שירד גשם, נתנו לילדים לשחק חופשי בחלל והוצאנו את האלכוהול והעוגות ופשוט ישבנו ליד האח ליהנות מהזמן והרוגע בחברותא.

למחרת קמנו לבוקר שמשי לגמרי. נהנינו מארוחת בוקר שהכנו במקום, אכלנו בגינה בשמש, הילדים שיחקו ובשעה יחסית מאוחרת החלטנו לתור את הכפר. הסתבר שהמעיין היפהפה עין יבקע נמצא ממש בתחתית הכפר. חלק מאיתנו בחר ללכת ברגל למעיין דרך הכפר (עניין של 40 ד' הליכה + חציה של אפיק נחל ציפורי) והיתר נסעו 15 דקות ברכב.

הילדים נהנו מאד מהמעיין ואפילו פשטו את הבגדים ונכנסו למים … תמיד טוב שיש מגבת ובגדי החלפה בבגאז' (:

הנוף משכר, במיוחד אחרי שיום קודם ירד גשם.

אחרי שספגנו מנת טבע חזרנו לחאן לארוחת צהרים, לא היינו לחוצים בזמן היות ואירית לא התנגדה שנפנה מאוחר את המקום. הילדים המשיכו להשתובב, אכלנו בחוץ בבוסתן בחצר, עשינו כמה סיבובי קפה-תה-עוגה-כנאפה ונפרדנו בצהרים המאוחרים בידיעה שבאמת לא צריך הרבה בחיים …

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s