ירושלים של כריסמס וחנוכיות וחורף …

בשנה שעברה נסענו לחיפה לכריסמס, לקחנו מלון מרכזי ונהנינו מאד מאוירת החג בעיר. השנה החלטנו לנסוע לירושלים. חנוכה וכריסמס יחד – תענוג. אמנם מזג האויר היה מאתגר וקשוח אבל באנו להנות!

בתור נקודת בסיס לקחנו את מלון סוויטות סטאי קוק המרכזי מאד. היה לי חשוב שהכל יהיה במרחק הליכה וכך היה. בגלל הגשם החזק לעתים, לקחנו פה ושם מונית לקצר תהליכים, אבל אפשר ביום יבש לעשות הכל ברגל.

ההרכב: זו היתה נסיעה משפחתית עם נכדים, סבתות ובני דודים. 10 אנשים החל מגיל 4 ועד 70.

הגענו למלון בצהרים המוקדמים, כל החדרים למעט אחד היו מוכנים ולכן אחסנו את החפצים בחדרים ויצאנו לעיר לבושים בשתי שכבות. הלכנו ברגל לאורך רחוב יפו עד לכניסה לעיר העתיקה, שער יפו. היה לנו זמן לטייל בשוק בעיר העתיקה, לאכול משהו, להסתובב

העיר יפהפיה גם בפעם הרביעית והחמישית שמבקרים בה. במיוחד בחגים.

בשעה 16:00 תיאמנו לנו סיור חנוכיות ברובע היהודי משולב עם מנהרות הכותל. הזמנו דרך הקרן למורשת הכותל המערבי. הסיור ארך 3 שעות במהלכן ירד גשם חזק. המדריך ניסה לנווט כך שאת החלקים המקורים נעשה בעת שיורד גשם. סיירנו ברובע היהודי, קבר דוד, ראינו כמובן חנוכיות רבות ברגע שהחשיך

משם המשכנו למנהרות הכותל, אפילו המעבר הקצר דרך רחבת הכתל מעורר יראה

הסיור במנהרות הכותל מאפשר למבקרים להגיע אל חלקיו הנסתרים של הכותל ולגעת באבניו המקוריות והמיוחדות המספרות את סיפורו של העם היהודי.במנהרות הכותל פוסעים המבקרים בחללים תת-קרקעיים עתיקים ומרתקים שבהם נתגלו קשתות אבן גדולות, בורות מים, תעלת מים עתיקה המסתיימת בברכֵת העפרוני ועוד.

בסיום חיכו לנו צמד נגנים בבריכת העפרוני, שרנו שירי חג חנוכה והילדים קיבלו סופגניות.

משם חזרנו דרך הרובע הנוצרי לשער יפו כדי לאכול ארוחת ערב. אטרציה לילדים בדרך: "הבית של סנטה"

בדרך נתקלנו בלהקת נגנים שבאה לעשות שמח ומשכה את העוברים והשבים לרקוד איתם בגשם…

לאחר ארוחת הערב פרשנו למלון עייפים ומרוצים. למחרת חיכתה לנו ליד דלת החדר שקית עם נשנושי בוקר (למרות שהמלון לא כולל ארוחת בוקר). התפנקנו על קפה בחדר (יש מכונה), הילדים שיחקו והשתוללו

לארוחת בוקר הזמנו מקום בבית אנה טיכו (שצמוד למלון מאחור). מקום יפהפה! המקום הוא מוזיאון ובמסעדה מצויינת ממש (לא זולה), אבל היא גם עסק חברתי ומקדמת יחד עם קרן דואליס, עמותת החוט המשולש ועיריית ירושלים תכנית חברתית להעסקת בני נוער בסיכון

בית טיכו נבנה בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-19. בשנת 1924 נרכש הבית על ידי רופא העיניים המפורסם ד"ר אברהם טיכו ורעייתו הציירת אנה טיכו, לימים זוכת פרס ישראל.  ב-1960 נפטר ד"ר טיכו, ורעייתו אנה המשיכה להתגורר בבית וליצור בו עד מותה, עשרים שנה מאוחר יותר. 

סלון ביתה של אנה טיכו, שאהבה מאוד לארח אינטלקטואלים, אמנים, סופרים ואנשי חברה, היה במשך שנים מוקד עלייה לרגל מוזיאון ישראל יזם את שימורו של בית טיכו תצוגת הקבע בגלריות החדשות של בית טיכו תספר את סיפורו של הבית ולצדה יוצגו תערוכות אמנות מתחלפות. 

משם נפרדנו מחצי של המשפחה שהמשיך למחויבות קודמת והמשכנו אנחנו ברגל חזרה לרחוב יפו, ולכיוון שדרות ממילא שיש בהן אוירה של חו"ל לגמרי.

תכננו להגיע למעלית הזמן, אבל לא הצלחנו בגלל ניווט לקוי וגשם שירד לפרקים והאט אותנו, ולכן שינינו כיוון כי היה ברור לנו שלמרות שיום שישי ובטח עמוס, אין סיכוי שאנחנו עוזביםאת ירושלים בלי ביקור בשוק מחנה יהודה

השוק מקורה, ומורכב מדוכנים אבל גם מהרבה מאד בתי מרזח, פאבים, מסעדות קטנות ופינות ישיבה. ביום שישי בבוקר הוא עמוס בבליל של אנשים. מקומיים שעושים קניות אחרונות לשבת, חבר'ה צעירים שיושבים על בירה ונשנושים, תיירים מכל הסוגים והרבה סקרנים.

השוק החל בתקופה העות'מאנית שבסוף המאה ה-19 כשבמקום היה מגרש ריק וגדול. מי שהקים את השוק היו בעיקר ערבים ואיכרים שהביאו מגוון של תוצרות חקלאיות למכירה אל המגרש שהפך אט אט לשוק פעיל ומסודר. 

במשך השנים שוק מחנה יהודה הלך והתפתח וכיום הוא מכסה שטח ניכר מאוד אשר משתרע בין ישיבת עץ חיים מצד מערב לבין שכונת בית יעקב ממזרח. החנויות הצפוניות ביותר של השוק נמצאות ברחוב יפו והחנויות הדרומיות ביותר נמצאות משני צידיו של רחוב אגריפס. במשך השנים נעשו מאמצים ופעולות לשיפור מראה השוק, וכיום הפך השוק למקום שמצליח לשמור על האותנטיות שלו יחד עם התפתחות מואצת בהיבט של מסעדות, בתי קפה, ביגוד ואופנה.

השוק צבעוני, מגרה ובהחלט חובה ביקור בו. אין מצב שאתם יוצאים בלי לנשנש משהו, גם אם אכלתם ארוחת בוקר גדולה לפני (כמונו)…

מכירים את זה שאתם לא רוצים שמשהו ייגמר? אז למרות שהיה כבר אחה"צ, החלטנו בדרך הביתה לדגום עוד חלק מירושלים – שכונת עין כרם הפסטורלית.

בעין כרם תמצאו מרחבי טבע ירוקים, נופים מקסימים, פינות חמד קסומות, בתי אבן ערביים, כנסיות ומנזרים, אתרים היסטוריים מעניינים, סמטאות צרות ויפיפיות, בתי אמנים, גלריות וחנויות בוטיק קטנות ומיוחדות, בתי קפה ומסעדות טובות ובתי מלון המעוצבים באותה אווירה כפרית.

שכונת עין כרם היתה מיושבת עוד מהתקופה הכנענית, ובין המאה ה-14 ועד למלחמת העצמאות שכן במקום כפר ערבי שתושביו עזבוהו במהלך המלחמה. בחלוף הזמן יושבו בכפר עולים חדשים, והוא הוכרז כשכונה בירושלים.
בעקבות האמונה כי עין כרם היא מקום הולדתו של יוחנן המטביל, השכונה נחשבת כאתר צליינות ומקום המקודש לנצרות

טיילנו באופן חופשי ברחובות הקסומים, עברנו בכנסיית יוחנן המטביל (שנמצאת בשיפוצים אבל פתוחה), בכנסיית סנט ג'ון שבנויה על שרידים מהתקופה הביזנטית. על כנסיית הביקור ויתרנו היות וכבר היה מאוחר והייתי בה לא מזמן. רעיונות למסלול רגלי בשכונה תמצאו פה

לסיום התיישבנו באחת המסעדות במבני האבן החמימים והיפים והתענגנו על ארוחה טעימה לתוך השקיעה. הגענו הביתה בערב, עייפים מיומיים עמוסים ומאד מאד מרוצים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s